#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 1 מי הוא יחיד ומי הוא תלמיד והאם אדם יכול לעשות עצמו יחיד ותלמיד?	"יחידים הינו רבנן, כל שראוי למנותו פרנס על הציבור, תלמיד כל ששואלים אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר ואפ' במסכת כלה. תלמיד שרוצה לעשות עצמו יחיד להתענות יכול.<p dir=""rtl"">הרוצה לעשות עצמו יחיד או תלמיד - לר""מ ולרשב""א אינו עושה ר' יוסי אומר עושה וזכור לטוב שאינו שבח לו אלא צער, וכן רשב""ג מחלק בין דבר של שבח שאינו עושה לדבר של צער שעושה. (ע""פ פ' שני ברש""י וע' שם פ' אחר).</p><p dir=""rtl""></p>"	תענית יא.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא. 2 מי מעיד באדם ביום הדין {אם לא התענה עם הציבור} ומנין (4)?<p dir=""rtl"">וכיצד נדדרש הפסוק אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא?</p>"	"קורות ביתו מעידים עליו דכתביב &quot;כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה&quot;.<p dir=""rtl"">דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם הן מעידין עליו שנאמר &quot;כי מלאכיו יצוה לך&quot;. </p><p dir=""rtl"">רבי חידקא אומר נשמתו של אדם היא מעידה עליו שנאמר &quot;משכבת חיקך שמר פתחי פיך&quot; </p><p dir=""rtl"">ויש אומרים אבריו של אדם מעידים בו שנאמר &quot;אתם עדי נאם ה'&quot;.</p><p dir=""rtl"">אֵל אֱמוּנָה כשם שנפרעים מהרשעים בעוה&quot;ב אפ' על עבירה קלה כך נפרעים מהצדיקים בעוה&quot;ז. וְאֵין עָוֶל כשם שמשלמים שכר לצדיקים בעולם הבא אפ' על מצה קלה כך לרשעים בעוה&quot;ז.&nbsp;&nbsp;צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא שהאדם מודה על כל מה שעשה וחותם שנאמר &quot;וביד כל אדם יחתום&quot; ומצדיק עליו את הדין &quot;למען תצדק בדברך&quot;</p>"	תענית יא.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא. 3 היושב בתענית כיצד נקרא (חוטא/ קדוש/ חסיד) ומנין?	"שמואל אמר שנקרא חוטא - ק&quot;ו מנזיר שלא ציער עצמו אלא מן היין ונקרא חוטא &quot;וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש&quot; [ו'קדוש' קאי רק אגידול שיער].<p dir=""rtl"">רבי אלעזר אמר נקרא קדוש - ק&quot;ו מנזיר דכתיב ביה &quot;קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו&quot; [ומה שנקרא חוטא הינו על זה שטמא עצמו]. וה&quot;מ דמצי לצעורי נפשיה, אבל אם לא, יראה עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו.</p><p dir=""rtl"">ריש לקיש אמר נקרא חסיד - שנאמר &quot;גמל נפשו איש חסד&quot;, מכל מקום אמר ר' ירמיה בר אבא בשם ר&quot;ל שת&quot;ח אינו רשאי לישב בתענית שממעט במלאכת שמים [וכן אמר רב ששת שיאכל כלבא לשירותא].</p>"	תענית יא.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יא: 1 האם מתענים לשעות ומתפללים תפילת תענית?<p dir=""rtl"">לן בתעניתו האם אומר תפילת תענית?</p>"	"הלכתא מתענים לשעות ומתפללים תפילת תענית, הינו שנמלך להתענות והוא דלא טעם כלום עד הערב שכל תענית שלא שקעה עליה החמה אינה תענית ואינה אלא לצעורא נפשיה בעלמא (עם הציבור).<p dir=""rtl"">(לרש&quot;י דוקא שלא אכל כלום מהבוקר וכן פסק בשו&quot;ע, וראשונים אחרים חולקים וסוברים שאפ' אכל בבוקר יכול לקבל אח&quot;כ מהמנחה עד הערב)</p><p dir=""rtl"">אמר רב הונא יחיד שקיבל עליו תענית ואכל כל הלילה [למחר] אומר תפילת תענית, לן בתעניתו אינו אומר תפילת תענית אף שמתענים לשעות כיון דאיכא שעות דלילא דלא קיבל עליו.</p>"	תענית יא:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יא: 2 מר עוקבא איקלע לגינזק בעו מיניה מתענים לשעות, קנקנים של נכרים אסורים או מותרים, במה שימש משה כל ימי המילואים?	"לא ידע, ושאל בבית המדרש וא&quot;ל: <p dir=""rtl"">מתענים לשעות ומתפללים תפילת&nbsp;&nbsp;תענית. </p><p dir=""rtl"">קנקנים של נכרים לאחר י&quot;ב חודש מותרים (אף בלא עירוי מים).</p><p dir=""rtl"">משה שימש בחלוק לבן, רב כהנא מתני דלית ליה אמרא.</p>"	תענית יא:		ראשון
